לא מזמן הייתה לי שיחה קצרה עם קולגה מהעבודה בנוגע למסלול הכשרת מנהיגות העתיד של החברה בה אני עובד. השיחה נסובה על הכללת סימולציה באחד ממפגשי קבוצת המנהיגים. המדובר הוא בסימולציה של תהליכים מרכזיים בחברה שתעניק למנהיגות העתיד טעימה מחווית מורכבות הניהול הבכיר בחברה.
הקבוצה כבר נפגשה במסגרת ההכשרה. סמולציה מסוג זה נבנתה לקראת המפגש, אך לא זכתה להצלחה. כיצד ניתן לפרש את הכישלון? איך לנהוג בבקשת ספונסר ההכשרה - חבר הנהלת החברה - לבנות סימולציה נוספת שתבוצע במפגש הבא של הקבוצה.
אין ויכוח על הצורך. אימון והכנה טובה לחוויות שיעבור מנהל בכיר בחברה גלובאלית מורכבת הוא צורך אמיתי. חיוני.
אולם האם סימולציה - או כל סדנה שהיא - זו הפלטפורמה המתאימה?
כאשר אומרים סימולציה, למה מתכוונים? אפשר לאמר שככל שהסימולציה קרובה יותר למציאות כך היא משפרת מיומנויות מעשיות יותר, ממוקדות יותר, מקצועיות יותר. ככל שהסימולציה יותר בסיסית וכללית כך היא תורמת לעיבוד של קונספטים, של עקרונות פעולה.
אימון מנהיגות העתיד של החברה אמור היה להעניק חוויה קרובה למציאות האמיתית ולא סימולציה כללית, כמו סדנת שטח, למשל, ממנה גוזרים לקחים לחיים האמיתיים.
בלתי אפשרי לדמות בכיתה את מורכבות התהליכים והממשקים הארגוניים ברמה של חוויה קרובה למציאות, ברמה של חווית הטייס הטס בסימולטור טיסה, למשל. עם זאת, זהו סוג הפתרון הנדרש.
ובכן, ברור כי פתרון הסימולציה אינו מתאים מחד. מאידך, מתעקש המנהל הבכיר המלווה ונותן החסות כי סימולציה היא הפתרון הנכון, לדעתו.
כיצד מתנהלים מול מצב כזה? איך ניתן להסיט מנהל בכיר מאד מלקחת כיוון מוטעה ולהכשיל חלק מהותי ומשמעותי מההכשרה?
אשמח לקרוא את עצותיכם וללמוד מניסיונכם.
עמיר כרמין
אין ויכוח על הצורך. אימון והכנה טובה לחוויות שיעבור מנהל בכיר בחברה גלובאלית מורכבת הוא צורך אמיתי. חיוני.
אולם האם סימולציה - או כל סדנה שהיא - זו הפלטפורמה המתאימה?
כאשר אומרים סימולציה, למה מתכוונים? אפשר לאמר שככל שהסימולציה קרובה יותר למציאות כך היא משפרת מיומנויות מעשיות יותר, ממוקדות יותר, מקצועיות יותר. ככל שהסימולציה יותר בסיסית וכללית כך היא תורמת לעיבוד של קונספטים, של עקרונות פעולה.
אימון מנהיגות העתיד של החברה אמור היה להעניק חוויה קרובה למציאות האמיתית ולא סימולציה כללית, כמו סדנת שטח, למשל, ממנה גוזרים לקחים לחיים האמיתיים.
בלתי אפשרי לדמות בכיתה את מורכבות התהליכים והממשקים הארגוניים ברמה של חוויה קרובה למציאות, ברמה של חווית הטייס הטס בסימולטור טיסה, למשל. עם זאת, זהו סוג הפתרון הנדרש.
ובכן, ברור כי פתרון הסימולציה אינו מתאים מחד. מאידך, מתעקש המנהל הבכיר המלווה ונותן החסות כי סימולציה היא הפתרון הנכון, לדעתו.
כיצד מתנהלים מול מצב כזה? איך ניתן להסיט מנהל בכיר מאד מלקחת כיוון מוטעה ולהכשיל חלק מהותי ומשמעותי מההכשרה?
אשמח לקרוא את עצותיכם וללמוד מניסיונכם.
עמיר כרמין
רשומות
אני בעד סימולציות, עם מספר סייגים:
השבמחק- אני מבקש מהמשתתפים דילמה אמיתית מחיי היומיום שלהם בעבודה, ובונה את הסימולציה לפיה
- חשוב להגדיר את תפקיד השחקנים ואת תפקיד הקהל בסימולציה
- סימולציה לעולם לא תחליף את המצבים האמיתיים. אבל ברמה הסימבולית יעברו תכנים שאיתם השחקנים מתמודדים באמת. צריך לנסות ולזהות את הסימבולים דרך דימויים ושפה שמשתמשים בה בסימולציה
- ניתוח של סימולציה מצולמת גם עובד טוב. אבל לא כסימולציה ראשונה. כשלישית או רביעית של קבוצת המשתתפים
עוזר?
אין לי דבר כנגד סימולציות, אולם כמו שציינת נכון - זה ברמה הסימבולית. עם זאת, מדובר במנהלים ותיקים ומוערכים שעברו מזמם את שלב הסימבוליות ו"עקרונות העבודה".
מחקבנוגע לפתרון הרצוי - אליו לא התייחסתי בבלוג - אני בעד כלים כגון חניכה עם מטרות קונקרטיות, Shadowing ומתודות נוספות המפגישות את המנהל עם החיים האמיתיים בסיטואציה בה הוא יכול להתיעץ ולראות דגומה בזמן אמת ומצב אמת
עמיר
עצתי הפשוטה היא לנהל איתו שיחה שבה תסמלצו את הסימולציה. כך תוכל לחדד איתו את היתרונות והחסרונות, את התרומה הפרקטית של הסימולציה למשתתפים.
השבמחקהשיחה הזו היא לא של חמש דקות. היא יכולה להימשך יותר ממפגש אחד.
בהצלחה
מייק, הצעה טובה ונכונה. אחלוק עם הקולגה שהעלתה את הבעיה
מחקעמיר