כבר מספר חודשים לא כתבתי. עייפות החומר כנראה - ולא שהיה ממה להתעייף, בסך הכל כתבתי ברצף יחסי כשנה וחצי, לא הרבה בשום היבט שהוא. אוקיי, אז אין לי תירוצים, כמו שגם אין לי הסברים מרחיקי לכת למה להתחיל לכתוב מחדש, או מדוע מספר הפוסטים בעברית גדול יותר מאלו שבאנגלית, חוץ מזה שבכל זאת זו שפת האם שלי. לא סיבה מי יודע מה.
יצא לי להיות מעורב במסגרת העבודה בתהליכי רכישה של חברות על ידי החברה בה אני עובד, כאשר אני מייצג את האספקטים ההדרכתיים, כגון המיזוג עם מחלקות ההדרכה של החברה הנרכשת עם הרוכשת, או תכנית ההדרכה הראשונית, מיד אחרי החתימה על סגירת העיסקה. תכנית ההדרכה בה נחשפים עובדי החברה הנרכשת למידע משמעותי ונחוץ על החברה הרוכשת.
באופן טבעי, אני חושב, מה שהנחה אותי היה הצורך להבין מי המודרכים, מתי יהיה נכון לקיים את ההדרכה, מה המשך הנכון, מה התוכן המתאים, הדרכה פנים אל פנים או גם וירטואלית, אירוע חד פעמי או לווי תהליך במספר אירועים ועוד שאלות רבות שקבעו בסופו של דבר את צורת הפתרון.
עם המעבר שעשיתי לפני כשנתיים לפיתוח הארגוני, העוסק גם בתהליכי יעוץ ארגוני, כולל ניהול תהליכי שינוי, ירד לי אסימון משמעותי הנוגע לתהליך רכישת חברה וההדרכה הקשורה בו.
הקונטקסט המהותי ביותר, הנוגע להלך הרוח של קהל היעד בחברה הנרכשת, הוא השינוי העצום איתו העובדים מתמודדים. העובד ה"ממוצע" מוטרד בעיקר מעניינים "פעוטים" כמו: מה מקומי לאחר הרכישה? האם יהיה לי בכלל מקום? האם יהיה לי מנהל חדש? האם השכר יישאר כמו קודם? האם יש עם מי לדבר, בחברה הרוכשת? ועוד ועוד.
כל אלה הן שאלות בסיסיות שלהן מכנה משותף אחד: תהליך רכישה, עבור החברה הנרכשת (ובמידה אחרת גם עבור החברה הרוכשת) הינו קודם כל תהליך שנוי טראומטי, לא פחות. במיוחד מפני שהשנוי הוא כפוי. העובד לא היה שותף להחלטת הרכישה ותחושתו הראשונית והטבעית היא שהוא מאבד שליטה על חייו המקצועיים ועל מקור פרנסתו. כיצד מתמודדים עם שינוי כזה? כיצד מחזירים את תחושת השליטה של העובד על חייו המקצועיים? הבנתי כי ניהול השינוי גם הוא חלק מאחריותנו כחברה הרוכשת.
ההבנה שלי תורגמה לשינוי משמעותי בתכנית ההדרכה, כפי שהייתה בתהליכי רכישה קודמים.
האירוע ההדרכתי המשמעותי ביותר, שכל עובד בחברה הנרכשת השתתף בו, היה כחצי יום הדרכה ובו מידע על החברה הרוכשת, תוך השארת מקום לשאלות ותשובות ותוך מאמץ לשקף את החברה הרוכשת כפי שהיא, עם הדברים הטובים והפחות טובים שבה. הקפדתי שההדרכה תתקיים במהלך השבוע הראשון שלאחר חתימת העיסקה. לא ממש ביום החתימה כאשר כולם עדיין שקועים בשמחת החתימה ולא יותר משבוע מיום החתימה כדי לא לתת לתחושות חרדה לצמוח.
אני שותף בימים אלה בתהליך רכישה שכזה. הפעם, בשונה מפעימים קודמות, הכנסנו לתכנית ההדרכה פרק העוסק בתהליך השינוי שנגזר מהרכישה. שילבנו חלקים אינפורמטיביים על החברה הרוכשת, עם חלקים סדנאיים בהם העובדים מתעסקים בסוגיית השינוי העובר עליהם, מביעים את חששותיהם ומקבלים כלים מעשיים להתמודדות עם שינויים.
בפוסט הבא אעסוק בתוכן הסדנה לשינוי. הסדנה עדיין לא התרחשה. כשתהיה, אקדיש פוסט נוסף כדי לתאר איך זה בוצע בפועל ו"מה נהיה" מכל התכנון, מה היו התגובות.
עמיר
רשומות
