בהמשך לפוסט בנושא רשתות חברתיות ולמידה ולפני שאגע בנושא התכנים ללמידה באמצעות רשתות חברתיות, רציתי להקדיש פוסט לפלטפורמה אחרת חדשנית ומעניינת: סביבת תלת מימד לצרכי למידה.
ניתן לחלק את השימושיות בתלת מימד, על בסיס מספר אספקטים, כל אחד מהם יוצר ספקטרום מסוים של שימושים, לצד מגבלות. להלן חלק מהם - לא אתיימר לנתח את כולם:
האספקט הטכנולוגי
רוחב פס נדרש מהווה מגבלה עיקרית בסביבות תלת מימד על הרשת. בלתי אפשרי לדעת מראש מה יהיו קצבי העברת הנתונים בין המשתמשים השונים בסביבת תלת המימד ומה יהיה הקצב הנדרש לשרת כדי לנהל את הסביבה. לכן, אחד האתגרים הגדולים הוא לוותר במשהו על עושר ויזואלי, ולשמר תכונות חשובות ללמידה כמו יכולת שיחה קולית בין האווטרים (בין המשתמשים), תנועה חלקה של האווטרים ויכולת לשתף מספר משמעותי של משתמשים בסביבה אחת.
במובנים אלה, יישום סביבת תלת מימד לצרכי למידה באינטראנט של חברה גלובאלית מפשט במשהו את מגבלת רוחב הפס, מפני שניתן לשלוט על תעבורת הנתונים, כמו למשל נעילת רוחב פס בין אזורים שונים ברשת החברה לצורך הסביבה התלת מימדית.
האספקט העיצובי
האם הסביבה צריכה לחקות את סביבת העבודה האמיתית, או לספק סביבה אלטרנטיבית כמו אי טרופי? כמו בדברים רבים אחרים, התשובה היא: תלוי. תלוי בתקציב, תלוי בשימוש, תלוי בתוכן הלמידה. באופן אופטימלי, רצוי שתהיינה מספר סביבות מסוגים שונים שניתן לעבור ביניהן.
האספקט התכנותי
זהו האספקט המשמעותי ביותר הנוגע לתוכן הלמידה ולשמושיות הסביבה. הספטקרום נע בין פלטפורמה "אדישה", כדוגמת Second Life שמספקת יכולת תקשורת בין אווטרים במציאות חלופית, לבין יישום דמוי משחק מחשב ובו הסביבה מספקת גרויים יזומים למשתתפים ויודעת להגיב על פעולותיהם והחלטותיהם במציאות החלופית הזו.
בפוסט הבא, אנסה להציע גישה מובנית לבחירת סוג התכנים ללמידה בסביבת למידה תלת מימדית וברשתות חברתיות.
בפרסום הקודם נגעתי בשימוש בפלטפורמות של רשתות חברתיות לצרכי למידה. קיבלתי תגובה המפנה אותי לשימוש שעושה נטוויזין בפייסבוק. חברות מסחריות רבות מתחזקות דף פייסבוק לצרכים מסחריים ולקשר עם לקוחות. אפשר לכאורה "לתלות" תכנים לימודיים על דף הפייסבוק, אולם זה לא יהיה שונה מפרסום יחידות לימוד בפורטל החברה. לא לכך כיוונתי, אלא לשימוש הפוטנציאלי בקשרים הקיימים בין אינדיבידואלים שונים המשתמשים בפלטפורמה של הרשת החברתית, לצרכי למידה והדרכה.
עמיר
רשומות
אמתין בסבלנות לגישה לבחירת התכנים. לפני שנים רבות היתה גם גישה לבחירת תכנים ללימוד עצמי. האם היא בתוקף ? להערכתי, מעבר לצורך לתעדף השקעות, אין למודל כזה ערך מוסף בהיבט התוכן.אשמח להיווכח שאני טועה.
השבמחקבהתייחסות לנושא הקוד,רשתות חברתיות: הכוונה לא לתלייה של חומרים בפייסבוק ו/או בכל פלטפורמה אחרת, אלא החיבור בין תוכן ומשתמשים. כמו שכבר כתבתי במקום אחר, היתרון של הרשתות החברתיות הוא רק ביכולת "למכור" טוב יותר את הרעיון של למידה חברתית. היישומים כבר פועלים מזמן במספר ארגונים, בהם ישנן רשתות חברתיות, שלא חיכו לפייסבוק כדי להתרומם