יום ראשון, 4 בספטמבר 2011

A Happy Merger

Last post dealt with a merger process between the company I work for and a small company in Canada.
Specifically, we talked about expanding the scope to include not only infirmation but also a section dealing with change.
This was the session structure:
Opening  unit (~ 50 min.):
  • 30 seconds elevator speech on my company, the acquiring company.  It actually took 15 minutes, or so.
  • My company's history, presented via the main strategic decisions taken over the years, with a focus and a elaboration on previous acquisitions.
Workshop part 1 (~30-40 min.):
  • The audience is divided into 3 groups, each led by a facilitator.  A bunch of pictures is spread on the table around which the group is sitting.  The pictures show faces, landscapes, abstracts, and reflect a variety of moods.  Each person chooses a picture that best represents the concept of CHNAGE, as  the person understands it or experienced it.
    Now we ask the participants to tell the reason for choosing the picture.
  • The summary presented a model showing 4 approache to deal with undesired change, a change not initiated by the impacted person.
Informational  unit part 2 (~1:15 hours):
  • This part provided more information on the acquiring company: its business, competitors, products and services and the organizational structure (about 1 hour)
Workshop part 2 (~30 min.):
  • In this closing part of the entire session, we asked the participants to write on a card what is their biggest CONCERN, and OPPORTUNITY they see in the acquisition.
    We collected and shuffled the cards, and handed them out again, randomly.  We asked the people to write down a recommendation, per CONCERN, on how to go about dealing with the concern.
The total session's duration is about 4 hours, including a break.

Next post will deal with the immediate and medium range feedback.

Yours,
Amir Karmin

יום שבת, 6 באוגוסט 2011

שלום רב, חזרתי.

כבר מספר חודשים לא כתבתי. עייפות החומר כנראה - ולא שהיה ממה להתעייף, בסך הכל כתבתי ברצף יחסי כשנה וחצי, לא הרבה בשום היבט שהוא.  אוקיי, אז אין לי תירוצים, כמו שגם אין לי הסברים מרחיקי לכת למה להתחיל לכתוב מחדש, או מדוע מספר הפוסטים בעברית גדול יותר מאלו שבאנגלית, חוץ מזה שבכל זאת זו שפת האם שלי.  לא סיבה מי יודע מה.

יצא לי להיות מעורב במסגרת העבודה בתהליכי רכישה של חברות על ידי החברה בה אני עובד, כאשר אני מייצג את האספקטים ההדרכתיים, כגון המיזוג עם מחלקות ההדרכה של החברה הנרכשת עם הרוכשת, או תכנית ההדרכה הראשונית, מיד אחרי החתימה על סגירת העיסקה.  תכנית ההדרכה בה נחשפים עובדי החברה הנרכשת למידע משמעותי ונחוץ על החברה הרוכשת.
באופן טבעי, אני חושב, מה שהנחה אותי היה הצורך להבין מי המודרכים, מתי יהיה נכון לקיים את ההדרכה, מה המשך הנכון, מה התוכן המתאים, הדרכה פנים אל פנים או גם וירטואלית, אירוע חד פעמי או לווי תהליך במספר אירועים ועוד שאלות רבות שקבעו בסופו של דבר את צורת הפתרון.
עם המעבר שעשיתי לפני כשנתיים לפיתוח הארגוני, העוסק גם בתהליכי יעוץ ארגוני, כולל ניהול תהליכי שינוי, ירד לי אסימון משמעותי הנוגע לתהליך רכישת חברה וההדרכה הקשורה בו.
הקונטקסט המהותי ביותר, הנוגע להלך הרוח של קהל היעד בחברה הנרכשת, הוא השינוי העצום איתו העובדים מתמודדים.  העובד ה"ממוצע" מוטרד בעיקר מעניינים "פעוטים" כמו: מה מקומי לאחר הרכישה?  האם יהיה לי בכלל מקום? האם יהיה לי מנהל חדש?  האם השכר יישאר כמו קודם?  האם יש עם מי לדבר, בחברה הרוכשת? ועוד ועוד.
כל אלה הן שאלות בסיסיות שלהן מכנה משותף אחד: תהליך  רכישה, עבור החברה הנרכשת (ובמידה אחרת גם עבור החברה הרוכשת) הינו קודם כל תהליך שנוי טראומטי, לא פחות.  במיוחד מפני שהשנוי הוא כפוי.  העובד לא היה שותף להחלטת הרכישה ותחושתו הראשונית והטבעית היא שהוא מאבד שליטה על חייו המקצועיים ועל מקור פרנסתו.  כיצד מתמודדים עם שינוי כזה? כיצד מחזירים את תחושת השליטה של העובד על חייו המקצועיים?  הבנתי כי ניהול השינוי גם הוא חלק מאחריותנו כחברה הרוכשת.
ההבנה שלי תורגמה לשינוי משמעותי בתכנית ההדרכה, כפי שהייתה בתהליכי רכישה קודמים. 
האירוע ההדרכתי המשמעותי ביותר, שכל עובד בחברה הנרכשת השתתף בו, היה כחצי יום הדרכה ובו מידע על החברה הרוכשת, תוך השארת מקום לשאלות ותשובות ותוך מאמץ לשקף את החברה הרוכשת כפי שהיא, עם הדברים הטובים והפחות טובים שבה.  הקפדתי שההדרכה תתקיים במהלך השבוע הראשון שלאחר חתימת העיסקה.  לא ממש ביום החתימה כאשר כולם עדיין שקועים בשמחת החתימה ולא יותר משבוע מיום החתימה כדי לא לתת לתחושות חרדה לצמוח.
אני שותף בימים אלה בתהליך רכישה שכזה.  הפעם, בשונה מפעימים קודמות, הכנסנו לתכנית ההדרכה פרק העוסק בתהליך השינוי שנגזר מהרכישה.  שילבנו חלקים אינפורמטיביים על החברה הרוכשת, עם חלקים סדנאיים בהם העובדים מתעסקים בסוגיית השינוי העובר עליהם, מביעים את חששותיהם ומקבלים כלים מעשיים להתמודדות עם שינויים.
בפוסט הבא אעסוק בתוכן הסדנה לשינוי.  הסדנה עדיין לא התרחשה. כשתהיה, אקדיש פוסט נוסף כדי לתאר איך זה בוצע בפועל ו"מה נהיה" מכל התכנון, מה היו התגובות.
עמיר

יום ראשון, 10 באפריל 2011

סביבה תומכת הדרכה בתלת מימד

 התנסיתי מעט בעבודה עם סביבות תלת מימד לצרכי הדרכה ואחלוק את נסיוני הדל עמכם.
למעשה נבדקו שלושה כיוונים:
  • סביבה וירטואלית בתלת מימד כתשתית חלופית לכלים כמו AT&T Connect
  • יישום בתלת מימד לצרכי ביצוע סדנאות ואימון צוותי ואישי
  • סביבת פיתוח פנימית שתאפשר ליצור יישומים הדרכתיים על ידי משתמשים מיומנים, כדוגמת כלים כמו Composia
הממצאים עד עתה הם אלו:
  • אין יתרון מהותי של המפגש בסביבה התלת מימדית, בהשוואה ל AT&T Connect.  לא נוצרה אינטימיות רבה יותר מחד ומאידך, התקשורת הקולית בין המשתתפים אינה בשלה מספיק בהשוואה למערכות שיחות ועידה.  להערכתי יש פוטנציאל בכיוון שימוש בתלת מימד כתשתית בהמשך, אך על המערכת להיות בשלה ויציבה יותר.
  • נרשמה הצלחה משמעותית בשימוש בסביבות בתלת מימד בסדנאות פיתוח מנהלים.  אנו יודעים גם כי ישנו שימוש מוצלח בסביבה התלת מימדית בסימולציה שנועדה לשפר מיומנויות רופאים, חובשים, בודקי בטחון וכדומה.
  • האופציה ליצירת יישומים בתלת מימד בפיתוח פנימי בחברה נתקלה בבעית בשלות המערכת.  היא אינה בשלה לשימוש, אלא על ידי משתמשים מיומנים ביותר וגם שימוש זה מוגבל בהיקפו.  לצורך בניית יישום בעל לוגיקה משמעותית יש צורך ביכולות תכנות.
אשמח שלמוע תגובות.

עמיר

יום ראשון, 27 במרץ 2011

פלטפורמת אימונים בתלת מימד

זו כבר השנה השניה בה אנו באמדוקס עושים שימוש בפלטפורמת אימוני צוות בתלת מימד.  להערכתי, עד היום במשך שנה וחצי ביצענו קרוב ל 15 סדנאות צוות.
אנו עובדים בשיתוף פעולה פורה עם החברה המפתחת (Xteam, מקבוצת טראקס ולוטם) ומשמשים כאתר בטא. 
מה המיוחד?
  • קודם וראשית לכל זו פלטפורמה לניהול סדנה גלובלית.  אנחנו ביצענו סדנה שמשתתפיה פרושים בין 6 אתרים שונים על פני 10 איזורי זמן.
  • הגישה המשחקית, כמו בסדנאות OUTDOOR, עובדת.  תפקוד הצוות משתקף בעוצמה ובבהירות במהלך הפעילות.  למטרות של שיתוף פעולה בצוות, תקשורת בצוות, עבודה בצוות מטריציוני הסדנה נותנת פתרון מעניין ומקורי.
  • אבחון.  אפשר לנווט את הסדנה כך שתהיה כלי אבחוני המשמש כנקודת פתיחה לתהליך צוותי ממושך יותר,  אפשר לנווט את הסדנה כך שתהיה "מתקן אימונים" לצוותים.











בפוסטים הבאים אנסה להעריך לאן פלטפורמה כזו יכולה להגיע.
בנוסף, הפלטפורמה תוצג בכנס ההדרכה השנה.  כולם מוזמנים להתנסות.

להתראות בפוסט הבא.

עמיר

יום שבת, 5 במרץ 2011

ברומטר מנהיגות

כבר זמן מה לא כתבתי.  עייפות שריר החשק, אני מניח.  הסיבות לא כל כך משנות, העובדה היא שלמעלה מחודש לא פרסמתי כלום.
ובכן, אני חוזר.

בארגון מסודר נאספים פריטי מידע רבים על עובדים ומנהלים.  החל ממידע בסיסי כמו ותק בארגון, מקצוע, נסיון מקצועי וכדומה, המשך בהערכות שנתיות, הערכות הפוכות, הערכות 360 וכיוצא באלה וגמור במידע עקיף אך בעל משמעות להערכת תפקוד מנהלים ועובדים כמו ממוצע ותק עובדים ביחידה, עזיבת עובדים, ניצול תקציבי רווחה, ניצול ימי חופש ועוד.

שאלתי היא: האם ניתן לתרגם את המידע שנאסף כדי ליצור מדד מנהיגות של מנהלים בארגון, החל מהמנהל האינדיבידואלי, המשך במדד מנהיגות של יחידה ארגונית וכלה במדד מנהיגות הארגון כולו?
למה זה טוב? אפשר לקחת כלי מעין זה לכמה כיוונים:
  • מידע משלים להערכות מנהלים
  • אינדיקציה לסגנון הניהולי הרווח ביחידות הארגון
  • גילוי פערי מנהיגות בארגון
אני מנסה לבנות מודל כזה בימים אלה.  אשמח לשמוע האם בארגונים אחרים בנו משהו דומה.  אשמח לשמוע הערות והשגות מכל מין וסוג הנוגעות לבניית מודל כזה לחיזוי רמת מנהיגות בארגון.

בברכה,

עמיר כרמין

יום ראשון, 23 בינואר 2011

בין השמשות

 כבר זמן מה לא כתבתי.  סיבה אחת היא חוסר זמן (בואו נאמר שזו סיבה לא לגיטימית כשמדובר בהתחיבות לקיום הבלוג), סיבה אחרת היא שתחום ניתוח כיווני ההדרכה העתידיים מיצה את עצמו ועדיין לא גיבשתי לעצמי ממש את התחום הבא בו ארצה לעסוק.
סיימתי פרוייקט עם רשות ממשלתית גדולה: עיצוב תכנית הכשרה ארוכת טווח לאחד מהמקצועות של עובדי הרשות.  פרוייקט מעניין עם סיכויי המשך.
לכל קוראי הנאמנים מבין אנשי המקצוע (מעטים אך נבחרים) - למי שיש פרוייקט בקנה לגביו הוא זקוק לסיוע מקצועי - יש בהחלט מקום לשת"פ.
התחום הבא בו אעסוק בבלוג: הקשר בין הבגרות המקצועית והאישית של קהלי היעד והגישה ההדרכתית שיש לנקוט.  אתחיל בכך בבלוג וכרגיל אחלק את הנושא למספר איזורים.  בכל פוסט אתמקד באיזור אחד.
נתראה,
עמיר

יום ראשון, 26 בדצמבר 2010

מחלקת הדרכה אמרתם? ניהול השינוי

אז מחלקת ההדרכה בארגון  החליטה לעשות מהפך: המחלקה הורידה את כמות המדריכים למינימום, בחרה ב"יועצי הדרכה" (LBP), הקטינה משמעותית את מצבת אנשי האדמיניסטרציה המטפלים בניהול מערכת הקורסים והצהירה שכל יחידה בארגון תנהל את רוב הלמידה בעצמה באמצעות חונכים, או מלווי למידה. 
אז מחלקת ההדרכה החליטה? 

השאלה היא, איך מנהלים שינוי כזה? איך מבטיחים בסבירות גבוהה שהוא יצליח?

ראשית, צריך להכיר בכך שהשינוי חייב להיות מנוהל.  נשמע טריוויאלי, לא?  ובכן, כמות השינויים שלא יושמו, גדולה, להערכתי, מאלה שכן.
צריך להכיר בכך ששנוי כזה הוא בעיקרו שינוי תרבותי.  צריך להכיר בכך שהשינוי נוגע בכל האספקטים של הלמידה הארגונית.   להלן כמה נקודות למחשבה:
  • מרכיב משמעותי בשינוי הוא תודעתי.  המוטו של "למידה חדשה", "ארגון לומד", "מומחי היחידה לוקחים אחריות על הידע" ומסרים דומים צריכים לחלחל באמצעות כלי התקשורת הארגוניים: האינטראנט הארגוני, ה"פייסבוק" הארגוני, אם יש כזה, בחירת "מומחה השנה", עלון מידע חדשי מופץ במייל וערוצים נוספים, כיד הדמיון.
  • באופן מעשי, לא ניתן לממש שנוי  כזה בכל הארגון בבת אחת.  סדר ההטמעה הוא משמעותי.  כדאי להתחיל מיחידות בהן הלמידה היא אקוטית.  למשל, ביחידות בהן חלק גדול מהעובדים מתחלף, מתודת העבודה משתנה, מנהל היחידה נותן גבוי מוחלט למהלך, ודוחף לקראתו וכד'.
  • לקבוע מדדי הצלחה ברורים ומדידים ככל האפשר.
  • לחלק את ההטמעה לאלמנט רחבי (כמה מיחידות הארגון משתתפות) ואנכי (מה מידת ההטמעה בכל יחידה).  האלמנט האנכי יחולק לשלבים.  למשל, היכרות עם המודל, הכשרת סוכני שינוי וגיוס תמיכת הנהלה, קמפיין תקשורתי, לווי צמוד, מדידה ויציאה לעצמאות הדרגתית על פי תוצאות המדידה.
  • לתכנן את השינוי במספר ערוצים.  למשל: ערוץ התקשורת, ערוץ שינוי תהליכים, ערוץ תשתית טכנולוגית, ערוץ שיווק, ערוץ הכשרות והדרכות וכד'
ובסוף, בסוף - להכיר בכך שזה לוקח זמן.  הרבה זמן.

עמיר