סביבות תלת מימד ולמידה

בהמשך לפוסט בנושא רשתות חברתיות ולמידה ולפני שאגע בנושא התכנים ללמידה באמצעות רשתות חברתיות, רציתי להקדיש פוסט לפלטפורמה אחרת חדשנית ומעניינת: סביבת תלת מימד לצרכי למידה.

ניתן לחלק את השימושיות בתלת מימד, על בסיס מספר אספקטים, כל אחד מהם יוצר ספקטרום מסוים של שימושים, לצד מגבלות.  להלן חלק מהם - לא אתיימר לנתח את כולם:

האספקט הטכנולוגי

רוחב פס נדרש מהווה מגבלה עיקרית בסביבות תלת מימד על הרשת.  בלתי אפשרי לדעת מראש מה יהיו קצבי העברת הנתונים בין המשתמשים השונים בסביבת תלת המימד ומה יהיה הקצב הנדרש לשרת כדי לנהל את הסביבה. לכן, אחד האתגרים הגדולים הוא לוותר במשהו על עושר ויזואלי, ולשמר תכונות  חשובות ללמידה כמו יכולת שיחה קולית בין  האווטרים (בין המשתמשים), תנועה חלקה של האווטרים ויכולת לשתף מספר משמעותי של משתמשים בסביבה אחת.

במובנים אלה, יישום סביבת תלת מימד לצרכי למידה באינטראנט של חברה גלובאלית מפשט במשהו את מגבלת רוחב הפס, מפני שניתן לשלוט על תעבורת הנתונים, כמו למשל נעילת רוחב פס בין אזורים שונים ברשת החברה לצורך הסביבה התלת מימדית.

האספקט העיצובי

האם הסביבה צריכה לחקות את סביבת העבודה האמיתית, או לספק סביבה אלטרנטיבית כמו אי טרופי?  כמו בדברים רבים אחרים, התשובה היא: תלוי.  תלוי בתקציב, תלוי בשימוש, תלוי  בתוכן הלמידה.  באופן אופטימלי, רצוי שתהיינה מספר סביבות מסוגים שונים שניתן לעבור ביניהן.

האספקט התכנותי

זהו האספקט המשמעותי ביותר הנוגע לתוכן הלמידה ולשמושיות הסביבה.  הספטקרום נע בין פלטפורמה "אדישה", כדוגמת Second Life שמספקת יכולת תקשורת בין אווטרים במציאות חלופית, לבין יישום דמוי משחק מחשב ובו הסביבה מספקת גרויים יזומים למשתתפים ויודעת להגיב על פעולותיהם והחלטותיהם במציאות החלופית הזו.

בפוסט הבא, אנסה להציע גישה מובנית לבחירת סוג התכנים ללמידה בסביבת למידה תלת מימדית וברשתות  חברתיות.

בפרסום הקודם נגעתי בשימוש בפלטפורמות של רשתות חברתיות לצרכי למידה.  קיבלתי תגובה המפנה אותי לשימוש שעושה נטוויזין בפייסבוק.  חברות מסחריות רבות מתחזקות דף פייסבוק לצרכים מסחריים ולקשר עם לקוחות.  אפשר לכאורה "לתלות" תכנים לימודיים על דף הפייסבוק, אולם זה לא יהיה שונה מפרסום יחידות לימוד בפורטל החברה.  לא לכך כיוונתי, אלא לשימוש הפוטנציאלי בקשרים הקיימים בין אינדיבידואלים שונים המשתמשים בפלטפורמה של הרשת החברתית, לצרכי למידה והדרכה.

עמיר

Will corporate learning go social?

It looks like social learning is here to stay.  Facebook, LinkedIn, Plaxo, Tweeter and others take significant role in the way people communicate, and this role is getting bigger as time goes bye.
Looking at social media platforms, it seems like companies cannot dismiss the opportunity for using them as learning channels.
The main challenge, in my mind, is in the nature of the social media platforms: they are unstructured environments.  There is no manager looking after the information flow.  There is no way of knowing, let alone controlling what type of information is flowing between people, who are the people involved, whether any knowledge consumed, any skill gained or  what impact was achieved, if at all.
Corporate learning, is using a wide set of tools and processes to make sure, as much as possible, that knowledge and skills are gained, by the right people in the right time, and at the desired level.  Using informal learning does not make the desire to monitor the learning process any less important, but certainly makes it more challenging.
Social learning as a tool for learning, makes it even more challenging.
Off the top of my head, such learning distribution would be of a viral nature: the learning unit (or whoever wish to initiate learning) would build profile page in faceook, would start a  discussion in LinkedIn, form a group and so on, spreading bits and bytes of messages and knowledge into the network.  No expectation for feedback, no expectation for impact measurement.
There will be no way to look for benefit to balance the effort.
What does it mean for the content at hand?  We will review this next time around.
Amir Karmin